יהלי, מלמדת האטה ויניאסה באילת
- Zvika Granot
- 28 בספט׳
- זמן קריאה 1 דקות
התחלתי לתרגל יוגה כי זה היה טרנדי ופופולרי, זה היה נראה לי ממש כיף, ובאמת ניסיתי המון סוגי ספורט ותנועה ורציתי לנסות משהו חדש.
בהתחלה הרגשתי שאני רוצה ללמוד עוד, כי פיזית זה היה מאתגר ורציתי להשתפר במובן הפיזי - גם מבחינת חוזק וגם מבחינת גמישות.
מאןד אהבתי את זה שהיוגה מפעילה לי את כל הגוף ב״אימון״ אחד.
נהניתי ממש מהאווירה ומהאנשים שתרגלו סביבי בסטודיו שהלכתי אליו.
במשך שנתיים תרגלתי יוגה במיינדסט הזה - זה כיף לי, יש אנשים טובים, פיזית זה עשה לי טוב אבל לא התמקדתי כל כך במה שזה עושה לנפש שלי.
בלי לשים לב היוגה הפכה להיות העוגן הנפשי שלי.
עברתי במהלך השנים כל מיני סיטואציות נפשיות כאלו ואחרות - והיוגה תמיד הייתה מה שהחזיק אותי שלמה, ושימשה עבורי כלי שעוזר לי עד היום להתמודד עם מצבים כאלו.
כמובן שהיוגה היא לא הפיתרון היחיד, עברתי בשנים האחרונות גם מגוון טיפולים שעזרו לי, השתמשתי גם בכל מיני תרופות שעזרו לי במהלך הדרך, אבל אני חושבת שמה שהחזיק אותי לאורך זמן ועזר לי להתמודד ביום יום היא לגמרי היוגה וההתמדה בתרגול.
ברגע שהבנתי כמה זה עוזר לי לצלוח את הרגעים הקשים האלו - הבנתי שאני צריכה להעמיק בזה וגם להעביר את המתנה שאני קיבלתי הלאה לעוד אנשים!
משם כבר בחרתי להעמיק מאוד בעולמות היוגה, לעשות קורס מורים ולהתחיל להעביר את דרך החיים הזו גם לאנשים אחרים שזה יכול לעזור להם.
תגובות